חיסון ניסיוני חדש מציג תקווה ממשית נגד אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר – סרטן הלבלב. בניסוי ראשוני (פאזה 1) שפורסם באחרונה בכתב העת הרפואי Nature Medicine, הצליח החיסון לעורר תגובה חיסונית בכ-84% מהמשתתפים – כולם חולים שנשארו עם תאים סרטניים מיקרוסקופיים לאחר ניתוח וכימותרפיה. תוצאות הניסוי הראו כי רק שישה מתוך 25 משתתפים חוו חזרה של המחלה, לעומת 90%-95% בשגרה.
מי שהוביל את המחקר הוא פרופ' זאב ויינברג, אמריקני ממוצא ישראלי, פרופסור לרפואה ולכירורגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס וחבר סגל עמית באוניברסיטת תל אביב. פרופ' ויינברג נולד בארץ בשנת 1973, בזמן שאביו – ד"ר מרק ויינברג, חוקר איידס בשנות ה-80 וה-90 – עשה מחקר באוניברסיטה העברית.
2 צפייה בגלריה
חוקר גידולים במערכת העיכול שמוביל מהפכה בתחומו. פרופ' זאב ויינברג
(צילום: UCLA Public Relations Department)
המשפחה עברה לקנדה, שם גדל. "בגיל 23 חזרתי לישראל ולמדתי רפואה באוניברסיטת תל אביב, עם סטאז' והתמחויות באיכילוב, בילינסון ותל השומר. "מאז 2005 אני חי בלוס אנג'לס, נשוי לקרה ואב לשלושה. אני עוסק במחקר בתחום האונקולוגיה הגסטרואינטסטינלית – גידולים של מערכת העיכול, ובהם סרטן הלבלב, הקיבה, המעי הגס ועוד".
כעת, כשהוא בכיר בתחום, הוא מבקש לקיים שיתופי פעולה מחקריים עם מוסדות בישראל: "אמרו לי באוניברסיטת תל אביב שיהיה להם לכבוד", הוא אומר. "וכמובן שגם לי".
"מסוגי הסרטן הקשים ביותר"
"סרטן הלבלב הוא מהסוגים הקשים והקטלניים ביותר", אומר פרופ' ויינברג בריאיון ל-ynet. "במקרים רבים מגלים אותו בשלב מאוחר, אבל גם כשמזהים אותו מוקדם ומבצעים ניתוחים וכימותרפיה – יש סיכוי גבוה מאוד שהוא יחזור. רצינו לפתח מענה דווקא עבור המטופלים שכבר עברו את הטיפולים הסטנדרטיי ועדיין חיים בחרדה מהישנות המחלה".
לדבריו, המפתח לטכנולוגיה החדשה נמצא במוטציה KRAS – גן שידוע כמנוע גידול מרכזי בסרטן הלבלב, סרטן המעי הגס וסרטן הריאות. "כ-90% ממקרי סרטן הלבלב נושאים את החלבון KRAS", מסביר פרופ' ויינברג. "זו מוטציה שמאפשרת לגידול להמשיך ולהתרבות. הרעיון הוא לתפוס את המחלה כשהיא מיקרוסקופית, אחרי ניתוח וכימותרפיה – ולרתום את מערכת החיסון בזמן, לפני שהסרטן חוזר. יש לנו חלון הזדמנויות קצר, ממש סדק קטן, שבו אפשר 'לרמות' את מערכת החיסון כך שתזהה את התאים הסרטניים ותמנע מהם להתפשט מחדש".
תחום חיסוני הסרטן עובר התעוררות דרמטית בשנים האחרונות, הודות להתקדמות בטכנולוגיות mRNA ולריצוף גנטי מהיר. לצד ניסויים מותאמים אישית, החיסון הנוכחי מייצג גישה של חיסון כללי – אחיד וקל לייצור, לא חיסון שמותאם אישית – שיכול להאיץ משמעותית את זמינות הטיפול ולהוזיל עלויות.
מזריקים פפטידים עם "זנב" ללימפה
החיסון, בשם ELI-002 2P, פותח על ידי חברת ELICIO ומכיל שרשראות קצרות של חומצות אמינו עם "זנב" ליפופילי – שגורם להם להישאר בבלוטות הלימפה ולגייס משם את תאי T ו-B של מערכת החיסון. "באופן רגיל, המערכת החיסונית לא מסוגלת להבחין אם תאי הסרטן הם טובים או רעים", הוא מסביר. "אז אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חכמה שמעוררת את התגובה הנכונה – כדי שמערכת החיסון תדע לתקוף את מה שצריך".
במשך שנתיים, גייס הצוות 25 מטופלים: 20 עם סרטן לבלב וחמישה עם סרטן המעי הגס. כולם קיבלו סדרת חיסונים ועברו בדיקות דם, סריקות ומעקב. התוצאה: אצל 19 מתוכם לא חזרה המחלה.
"זה מדהים", אומר פרופ' ויינברג בהתרגשות. "בדרך כלל, בשלב הזה, אנחנו מצפים לראות חזרה של הסרטן אצל 90% מהמטופלים, או יותר. אבל פה, רק לשישה חזר – וכל השאר הגיבו מצוין לחיסון. מערכת החיסון שלהם התחזקה בצורה ברורה בעקבות החיסון".
לדבריו, לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות. "החיסון התקבל טוב מאוד – גם מבחינה חיסונית וגם קלינית. כל מי שהגיב, זה חיזק לו את מערכת החיסון".
מה קורה עם החולים כיום?
"הם עדיין במעקב רפואי כמובן", אומר פרופ' ויינברג. "רובם, כאמור, כבר בלי סרטן. הם ממשיכים להגיע לסריקות קבועות, אבל נכון לעכשיו הם בסדר גמור".
האם החיסון יעבוד גם נגד סוגי סרטן נוספים?
"אפשרי בהחלט", משיב פרופ' ויינברג. "אם החיסון הזה יעבוד בסרטן לבלב – שהוא הכי קשה – זה יעבוד גם בסרטן ריאות, במעי גס ובסוגים נוספים שבהם יש את המוטציה KRAS. אבל קודם כל, לנצח את סרטן הלבלב, שהוא הקטלני ביותר. זו המטרה הכי גדולה".
הניסוי השני כבר יצא לדרך
השלב הבא כבר בעיצומו: ניסוי פאזה 2 כולל 150 מטופלים עם סרטן לבלב, שמחולקים באופן רנדומלי לשתי קבוצות – 100 מתוכם קיבלו את החיסון החדש, ו-50 הנותרים לא. מטרת הניסוי היא לבדוק אם החיסון אכן מפחית את שיעור חזרת המחלה ומשפר את ההישרדות, בהשוואה למעקב רגיל בלבד.
"זה ניסוי מבוקר ומאורגן", מסביר פרופ' ויינברג. "התחלנו אותו לפני שנה, ואנחנו מחכים לתוצאות שיהיו ב-2026 – בעוד חצי שנה או שנה מהיום. אנחנו אופטימיים ומלאים תקווה, אבל צריך לחכות ולראות. אף פעם אי אפשר לדעת".
אם הניסוי יצלח את שלושת השלבים הנדרשים, החיסון עשוי להפוך בעתיד לחלק מהטיפול הסטנדרטי בסרטן הלבלב – מיד לאחר הניתוח והכימותרפיה. גם אם הוא לא מרפא את המחלה, יש לו פוטנציאל ממשי למנוע את חזרתה.
